מאת: תמי לנצוט ליבוביץ
הידעתם?
קיימת מחלוקת האם מסיבת הקוקטייל היא המצאה בריטית מ-1924או שמא המצאה מוקדמת ממנה מ-1917 שמקורה בסנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית. לפי הגרסה האמריקנית, גברת וולש הזמינה לביתה כחמישים אורחים למסיבה של שעה אחת בשעות אחר הצהרים המאוחרות של יום ראשון. המתכונת נחלה הצלחה כה גדולה, עד שהפכה למוסד ולשם דבר במדינת מיזורי, וההמשך ידוע.
מסיבה כזו מתאימה בעיקר לאירוח עסקי או חברתי ומחייבת מתן תשומת לב לאינטראקציה ולהיכרות בין האורחים וכן לאפשרויות התנועה שלהם במרחב. קל מאוד לארגן מסיבת קוקטייל ולנצח עליה. מילוי אחר כמה כללים והנחיות פשוטות יאפשרו לכם ליצור את האווירה המבוקשת ו"להרים" מסיבה שתשאיר רושם חיובי ואפקטיבי. אך לפני ההנחיות והכללים, חשוב לזכור שמצב הרוח הוא זה שממלא את התפקיד המרכזי, אם אתם בצד המתארח, ודווקא היום לא מתחשק לכם להיות בחברת אנשים אחרים, מומלץ שתישארו בבית.
רצוי להגיע לאירוע עם אנרגיות חיוביות ועם חיוך ולשדר חום וחברותיות כלפי הנוכחים בחדר. כמו כן חשוב לדעת שמסיבת קוקטיל לסוגיה השונים אינה הזמנה לארוחת ערב, כך שחשוב לאמץ את שיטת "הסנדוויץ' לפני", על מנת שנוכל לזרום וליהנות מערב מקסים שתכננו עבורנו מבלי ל"התנפל" על המתאבנים המסתובבים בחלל האירוע .כמו כן, מומלץ לערוך מחקר קטן על אודות המוזמנים לאירוע. ה"סמול טוק" יזרום ביתר חופשיות ויקל עליכם במצבים שונים.
ועכשיו לכללים:
- אפשר להזמין למסיבת קוקטייל החל ממספר מצומצם של אנשים ועד למאות. כך או כך, על המארח להכין רשימת מוזמנים הגיונית ומסודרת. אין לראות במסיבת קוקטייל הזדמנות להחזיר טובה לכל אלה שאירחו אתכם אי פעם.
- בדרך כלל, אין צורך לאשר השתתפות במסיבת קוקטייל, אלא אם כן המארח הוא חבר, ואז נחמד יהיה להודיע על השתתפות או היעדרות מהמסיבה.
- מסיבת קוקטייל מתחילה בדרך כלל בין השעות שש לשמונה בערב. מקובל להוסיף על גבי ההזמנות את שעת סיום המסיבה, כך שהמאחרים ידעו מתי כבר מאוחר מדי להגיע. מקובל לסיים מסיבת קוקטייל בין שמונה לשמונה וחצי בערב מפאת הנוהג שלאחר המסיבה יסעדו האורחים את ארוחת הערב.
- כאשר המקום קטן ולא מכיל את המספר הרב של המוזמנים, אפשר לחלק את מסיבת הקוקטייל לשני מחזורים: להזמין בין השעות חמש לשבע ואחר כך בין שבע וחצי לעשר בערב במקרה זה, על האורחים מהסיבוב הראשון לעזוב את המקום בשעה שצוינה בהזמנה ולא להישאר במקום, לא מתוך סקרנות ולא מתוך עניין אישי. כאמור, לפנות את המקום לקבוצה הבאה. יש לכבד את הזמנת המארחים.
- על אף השעה המצוינת בהזמנה, לא מקובל להתחיל את מסיבת הקוקטייל בדיוק בשעה האמורה. האורחים בדרך כלל יתחילו להגיע כחצי שעה לאחר השעה המצוינת בהזמנה, אולם בכל זאת, עדיין יש להקפיד ולסיים את הקוקטייל בזמן. אם המארח לא רוצה שהמסיבה תימשך לתוך הלילה, עליו לנקוט צעדים (זהירים) שיאותתו על סיום האירוע. הדרך הטובה ביותר לסיים מסיבת קוקטייל היא כמובן לסגור את הבר. כמו כן, אפשר להאט את קצב הגשת הכיבוד או להפסיקו לחלוטין.
חשוב לדעת:
קיימים שלושה סגנונות של מסיבות קוקטייל, השוני ביניהם נעוץ בשלושה מרכיבים:
- סיבת האירוע ומדד הרשמיות,
- קוד הלבוש של המוזמנים,
- הסגנון והכמות של המזון המוגש.
קבלת פנים - Reception Cocktail
זהו סגנון האירוע הרשמי ביותר והמחייב מבין השלישייה. יש להקפיד על שמירת
כל הכללים, החל מההתייחסות לקוד הלבוש שצוין בהזמנה (אם לא צוין כדאי
לשאול את המארחים לפי ההגעה). בדרך כלל מקובל שגברים לובשים חליפה והנשים – שמלות רשמיות באורך לפי בחירה.
קבלת פנים מסוג זה תיערך בדרך כלל בכמה נסיבות: קבלת פנים של אישיות חשובה שעבורה מתכננים את הערב, פתיחת מרכז אֹמנויות חדש, בכורה של סרט וכדומה. באירוע מסוג זה יוגש שפע של אוכל איכותי; שמפניה ומגוון משקאות יוגשו מתחילת הערב ועד סופו.
מסיבת קוקטייל - Cocktail party
במסיבה מעין זו קוד הלבוש נע בין עסקי-חופשי לנינוח. האורחים בדרך כלל עומדים או מסתובבים בחדר, ויש מעט מאוד מקומות ישיבה, אם בכלל. סגנון אירוח זה מומלץ למפגשים ולהיכרויות גם חברתיות וגם עסקיות. תפקיד המארחים הוא לגרום לכך שכולם ירגישו נוח ויצאו מהמפגש עם מכרים חדשים. חשוב להדגיש שעל האורחים לקחת חלק חשוב בהתנהלות האירוע – לגשת לכל אורח, לשוחח, לערוך היכרויות חדשות וכדומה.
מסיבת מזנון - buffet Cocktail
טעות לחושב ש ה"בּוּפֶה" משחרר את המארחים מעריכת שולחנות. חשוב להקפיד על מיקום השולחנות, שלא יהיו מרוחקים מדי מהמזנון, אך גם לא קרובים יותר מדי לרעש ולריחות. חשובים האסתטיקה, הנוחות והמרחב ביניהם. סידור המקום יאופיין בשולחנות קטנים ובכיסאות (סביב כל שולחן ישבו מעט אנשים), והסכו"ם והצלחות יונחו בצד המזנון. כל אורח ישים בצלחתו את המאכלים המועדפים עליו וילך להתיישב ליד השולחנות הערוכים מראש.
קוד הלבוש נע בין עסקי לחופשי, וזמן האירוע נע בן שעתיים לשלוש שעות מקסימום. סגנון זה יכול להיערך בכל שעות היום, החל ממפגשי בוקר, דרך ברנץ' (שילוב של ארוחת בוקר וצהרים), וכלה באירועי ערב.
המשקאות
יש להיערך לקראת מסיבת הקוקטייל ולהכין כמות גדולה של משקאות. עדיף שיישארו משקאות עודפים, ובלבד שלא ייגמרו באמצע המסיבה. התחשיב הנכון הוא לקחת בחשבון שכל אורח ישתה שלושה משקאות. רבע ליטר ליקר אמור להספיק לכעשרים ואחד משקאות, ובקבוק יין – לשישה עד שבעה משקאות, תלוי בגודל כוסות היין.
היין צריך להיות מוגש הן כמשקה בפני עצמו והן כמרכיב למהילת משקה. במסיבת קוקטייל, בניגוד לארוחה רגילה, אין להסתפק ביינות בלבד, ויש צורך במגוון רחב של משקאות אלכוהוליים ושאינם אלכוהוליים. בין המשקאות שאינם אלכוהוליים יש לכלול מי סודה, משקאות קלים מוגזים (ממשפחת הקולה), מים מינרליים ומיצים טבעיים.
משקאות מסוימים הם פופולריים ואופנתיים, ולכן עדיף שתנהגו בזהירות ותגישו משקאות מסורתיים וקלאסיים, שתמיד מקובלים ואהובים. ויסקי, למשל, נתפס כמשקה חורפי, בעוד הג'ין והוודקה משמשים כבסיס לרוב המשקאות הקיציים. עם זאת, מבלי להתחשב בעונת השנה, דאגו שיהיו לכם במסיבה ויסקי, ג'ין וודקה.
את המשקאות אפשר להגיש בשני אופנים. הברמן יכול לעמוד ליד שולחן שייערך בסגנון בר ולהכין במקום את המשקאות, לבקשת האורחים. אפשרות שנייה היא להכין את המשקאות מבעוד מועד ולהגישם לאורחים על גבי מגשים. במקרה זה, הרבה פעמים מכינים יותר משקאות ממה שצריך, ובסוף הערב צריך לשפוך אותם. חבל. יש גישה המשלבת את שתי הטכניקות הנזכרות לעיל: יש ברמן אחד (או יותר) שעומד ליד הבר ומכין משקאות, ובמקביל, יש מלצרים המסתובבים בין האורחים ומגישים להם את המשקאות שהוכנו במקום.
הכיבוד:
במסיבות קוקטייל מקובל להגיש שני סוגי כיבוד: מזונות "אצבע" (finger food) ומזנון/בופה. "מזון אצבע" הוא כל סוג של כיבוד שאפשר לאכול בידיים. בכלל זה, לא מגישים אוכל בחתיכות גדולות או אוכל דביק ושומני. יש לדאוג שאפשר יהיה לאכול ביד אחת, שכן היד השנייה אוחזת בכוס המשקה.
אם אתם עורכים מסיבת קוקטייל הכוללת מזנון, אינכם צריכים להגיש ארוחה מלאה על כל מנותיה, אולם עליכם להגיש די והותר, כדי שהאורחים לא יצטרכו לאכול ארוחת ערב לאחר המסיבה.
חשוב להגיש מזון שאפשר לאכול בעמידה או תוך כדי ישיבה בכיסאות מפוזרים, ללא שולחן. האינדיקציה למזון שניתן לאכול בעמידה היא האם אפשר לאכול את המנות רק בעזרת מזלג (הסכינים מחוץ לתחום).
בחודשי הקיץ מקובל לערוך "מזנון קר", בעוד שבימי החורף יש מקום גם למאכלים חמים ומבושלים.
© כל הזכויות שמורות לתמי לנצוט ליבוביץ